מיסוי תשלומים המתקבלים בגין פוליסות ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, בעקבות תיקון 190 לפקודה.
קיימים שלושה סוגי פוליסות אובדן כושר עבודה המובדלות בהגדרת אובדן כושר העבודה ואי היכולת לעבוד:
1.אובדן כושר עבודה בעקבותיו לא יכול המבוטח לעסוק בכל עיסוק שהוא .
2.אובדן כושר עבודה בעקבותיו לא יכול המבוטח לעסוק ב"עיסוק סביר" התואם להשכלתו הכשרתו וניסיונו.
- אובדן כושר עבודה בעקבותיו לא יכול המבוטח לעסוק בעיסוק האחרון בו עסק טרם האירוע.
בעת קרות אירוע ביטוחי, משולמת למבוטח קצבה חודשית, בשיעור של עד %75
משכרו הממוצע של העובד או הכנסתו הממוצעת המבוטחת )להלן: "הפיצוי
החודשי"(, וזאת עד להחלמתו, עד לתום תקופת הביטוח, עד הגיעו לגיל פרישה או עד
ליום מותו לפי המוקדם )להלן: "תום תקופת הביטוח"(. יתכנו מצבים בהם ישולם
למבוטח סכום חד פעמי במקום או בנוסף לתשלומי הקצבה החודשיים.
- קצבה חודשית בגין אובדן כושר עבודה:
בהתאם להוראות סעיף 3)א( לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(, התשכ"א – 1961 )להלן: "הפקודה"), סכום שהתקבל בעקבות ביטוח מפני אובדן כושר עבודה הינו מקור הכנסה פירותי לפי סעיף 5(1) לפקודה החייב במס בין אם התקבל כקצבה, ובין אם התקבל כסכום חד פעמי. קצבה המשולמת בגין אובדן כושר עבודה תחשב 1 כהכנסה מיגיעה אישית עפ"י חלופה 3(א) להגדרתה מונח זה במסגרת סעיף 1 לפקודה.
בהתאם לכך, תהייה חייבת הפקודה בשיעורי מס שולי של היחיד (הקבועים בס' 121 בפקודה).
עם זאת, מי שהגיע ל"גיל פרישה" בעקבות פרישה מוקדמת בשל נכות רפואית או תפקודים בדרגה של 75% או יותר, יהא זכאי לפטור בשיעור של 67% מ"תקרת הקצבה המזכה". כדי לקבל פטור זה יש לעמוד במספר תנאים מצטברים.
היוון קצבאות אבדן כושר עבודה- במקרים רבים תעדיף חברת הביטוח ו/או המבוטח לשלם סכום חד-פעמי כמעין פיצוי על זרם התשלומים המגיע עד למועד התשלום, והיוון זרם התשלומים העתידי למועד התשלום. במקרה זה, יהא חלק מהסכום הח-פעמי פטו ממס ואילו חלק ההיוון החייב במס ימוסה בשיעורי מס שולי ליחיד מכוח סעיף 2(5).
- סכום חד-פעמי המתקבל כפיצוי בגין אי תשלום קצבת אובדן כושר עבודה:
כאמור, יתכנו מקרים בהם משולם למבוטח סכום חד פעמי מאת חברת ביטוח )להלן: "תשלום חד פעמי"( כעבור זמן ממועד הזכאות לקצבה )להלן: "מועד התשלום"(, המשקף את זכאותו לקצבת אובדן כושר עבודה בגין תקופת העבר ו/או בגין תקופה עתידית.
כדי לקבוע את אופן המיסוי של הסכום החד-פעמי, יש לפצלו בהתאם לתקופות בגינן הוא משולם:
- סכום בגין תקופת העבר (להלן: "הפרשי קצבה")- סכום בגין שנים שקדמו לשנה בה התקבל הסכום החד-פעמי ימוסו במועד קבלת הסכום, כאשר אם היה המבוטח זכאי לפטור לפי 9א בגין תשלומי הקצבה שיש זכאי לקבל, יהנה אותו חלק מפטור גם בעת קבל הסכום החד-פעמי.
- סכום המשולם בגין קצבאות השנה השוטפת בה מתקבל המענק (להלן: "קצבה שוטפת") – סכום זה ימוסה כחלק מהכנסתו של הנישום בשנת קבלת הסכום כהכנסה מקצבה.
- סכום המשולם בגין קצבאות עתידיות(להלן:"היוון קצבה") – כאמור לעיל, סכום המתקבל בגין היוון קצבאות עתידיות שאמורות היו להשתלם בגין תקופות שלאחר תום השנה בה מתקבל הסכום החד פעמי ועד לתום תקופת הביטוח – ימוסה בעת קבלתו, כאשר היוון חלק הקצבה הזכאי לפטור לפי סעיף 9א לפקודה יהא אף הוא פטור.
החלוקה של התשלום החד-פעמי לתקופת עבר ועתיד עשויה להיקבע בהסכם פשרה או על ידי בית המשפט. מאחר ולאופן חלוקת הסכום לתקופות ישנן השפעות על המס המשולם, החלוקה תקבע על ידי מס הכנסה (על ידי חוזר זה), אלא אם אכן הייתה פגיעה חלקית ואם נקבעה נכות חלקית לתקופות שונות המקנות כיסוי מופחת בתקופות שונות מכח הפוליסה המקורית, ושיעורי הנכות המופחתים נקבעו על ידי ועדה רפואית של רשות שלטונית, ניתן יהיה לקבוע את הפיצוי החודשי המוגדר לעיל, בהתאם להסכם הפוליסה ושיעור הנכות, קביעה כזו תוגש לאישורו של פקיד השומה.
אם הייתה החלוקה לעבר ולעתיד בהסכמה בין הצדדים או בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, יש להתעלם מקביעת ההסכם, וחלוקת התשלום החד-פעמי תקבע על פי הוראות אלה:
1.עבור כל שנה השייכת לעבר ועד מועד התשלום תיזקף הכנסה בגובה "הסכום להשלמה" בכל שנה- הוא הפיצוי החודשי כשהוא מוכפל בתקופת הזכאות לקצבת אובדן כושר עבודה בהתאם לשיעור הנכות באותה שנה ובניכוי תשלומים ששילמה לו חברת הביטוח באותה שנה.
2.אם הסכום החד פעמי נמוך מהסכום להשלמה בעבור כל תקופת העבר ועד למועד התשלום ייפרס התשלום על פני תקופת העבר ועד למועד התשלום, בהתאם ליחס שבין הסכום להשלמה בכל שנה מתוך הסכום הכולל להשלמה.
- אם הסכום החד-פעמי עולה על הסכום הכולל להשלמה:
א. הסכום להשלמה בגין השנים שקדמו לשנת התשלום יחשב כהפרשי קצבה, יתרת הסכום תשמש תחילה לקצבה שוטפת ולאחר מכן להיוון קצבה.
ב. הסכום להשלמה, בגין השנה השוטפת במלואה יחשב כקצבה שוטפת.
ג. יתרת התשלום החד-פעמי תחשב כהיוון קצבה.
אם בית המשפט קבע חלוקה לסכומים בגין עבר ועתיד, היא תהא קבילה אם הקביעה הינה תוצאה של הליך משפטי ולא של הסכם פשרה.
- פריסת ההכנסה הנובעת מסכום חד-פעמי המתקבל בגין קצבאות אובדן כושר עבודה
- לעניין הפרשי קצבה- המבוטח יכול לבקש לייחס, את החלק החייב מתוך סכום הפרשי הקצבה, לשנים בהן נוצרה הזכאות לקצבה וכפי שחושבה לעיל ועד לשש שנים לאחור המסתיימות בשנת הקבלה (ובעבור עמידה בתנאים מסוימים).
- לעניין קצבה שוטפת – זו תמוסה בשנה שבה נתקבל התשלום החד פעמי ללא אפשרות פריסה כל שהיא.
- לעניין היוון קצבה – המבוטח יכול לבקש לפרוס את סכום ההיוון החייב בחלקים שנתיים שווים בתקופה שבה נוצרה הזכות לקצבה (עד לשש שנים פריסה שמסתיימות בשנה שבה נתקבלו סכומי היוון הקצבה)
פריסה קדימה של היוון קצבאות אובדן כושר עבודה שניתנה בעבור תשלומים עתידיים ניתן לבצע בעמידה בתנאים ספציפיים נוספים הנקובים בחוזר.
המידע נלקח מאת :חוזר מס הכנסה מס'3/2015 – רשות המסים בנושא: מיסוי תשלומים המתקבלים בגין פוליסות ביטוח מפני אובדן כושר עבודה– בעקבות תיקון190 לפקודה
